(ט. כרמי)
עַכְשָׁו אֲנִי מְלוֹן-אוֹרְחִים:
רֵיק לְפִי שָׁעָה,
לְפִי דַּקָּה, לְפִי שְׁנִיָּה,
אֲבָל בָּרוּר
שֶׁהַתְּפוּסָה תִּהְיֶה מְלֵאָה.
מה לעשות בינתים:
לְהַשְׁאִיר אוֹר בַּכְּנִיסָה?
לְהַצִּיעַ אֶת המטות?
עֵת לִזְכֹּר
(אֶת טַעַם הַקָּפֶה)
ועת לִשְׁכֹּח
(אֶת טַעַם הֶעָפָר)
עֵת לָמוּת
(כִּי בּוֹא יָבוֹא)
ועת לָמוּת
(כִּי בָּא).
שירים: מבחר 1994-1951, דביר, תשנ"ה - 1994
